חקר תופעת העב"מים הוא שדה מחקר חדש יחסית, לא יותר מ50- שנה והוא מלווה בהסתייגויות רבות מצד האקדמיה. הסתייגויות אלה נובעות משתי סיבות. סיבה ראשונה היא נגישותה הנמוכה יחסית של התופעה. מאחר שמדובר בהופעות מזדמנות, גם אם הן רבות, אין אפשרות להתכונן להופעת עב"מים ולהכין מבעוד מועד כלי תצפית ומכשירי מחקר ולבצע מעקב מסודר אחר התרחשותה. ההתרחשויות מנקודת מבט אנושית הן אקראיות וברוב המקרים העדויות הנמסרות על כך הן בדיעבד. סיבה שניה היא שהאקדמיה לא מוכנה להקדיש לכך תקציבים בשל הטענה כי תופעה זו איננה קיימת או שאפשר לתת לה הסברים אחרים. מאחורי הסתייגות זו קיימת הנחת יסוד כי עב"מים אינם קיימים וכי אין זה מעשי מבחינה טכנולוגית לבנות כלי טיס המסוגלים לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור ולעבור מרחקים של עשרות ומאות שנות אור, שלא לדבר על אלפי שנות אור במספר ימים או מספר שבועות.
יחד עם זאת, הולכות ומצטברות במשך השנים עדויות לאין ספור המאששות בצורה גוברת והולכת את קיומה של התופעה. אמנם הוקמו מוסדות מחקר חוץ אקדמיים החוקרים את הנושא ויוצאים לאור גם כתבי עת המתייחסים לכך, אך גופים אלה כמכלול עדיין נמצאים בשלב מחקרי ראשון והוא עצם ההוכחה שעב"מים אכן קיימים וכי אין הם יצירי דמיונם של מוסרי העדויות. הידע המצטבר מאפשר כיום פניה לשלבי מחקר מתקדמים יותר. בהסתמך על העדויות השונות, יש לבדוק היבטים חדשים של העבמ"ים, כמו המבנה שלהם. עקרונות ההנעה שלהם וידע ראשוני על מטיסיהם. רשמית לפחות לא התקיימו שום חילופי מידע איתם ולכן על פניו לא נעשו גם מחקרים אנתרופולוגיים על מטיסיהם של כלי טיס אלה.
אם בוחנים את התופעה על רצף של זמן, מבדיקת מקורות הסטוריים, אפשר לראות כי קיימות עדויות לקיומה של תופעה זו כבר בעת העתיקה. לפיכך, מתבקשת המסקנה שכשלב ראשון יש למיין את המידע. מיון זה מבחין בין שני סוגי מידע והם מידע הסטורי ומידע עכשווי. המידע ההסטורי מתייחס לכל עדות שהיא מהעבר שיש בה כדי לרמוז על קיומה של הופעת עב"מ והמידע העכשווי מתייחס לעדויות של המאה ה20-. כל זאת מהסיבה שאופן הבדיקה של העדות הנמסרת מטבע הדברים יהיה שונה. בל נשכח שעולם התוכן בעת העתיקה היה שונה משלנו והמושגים שבעזרתם השתמשו להסברת המציאות היו שונים מאלה העכשוויים. החקירה המדעית היתה מצומצמת והיתה נחלתם הבלעדית של אליטות אינטלקטואליות וחסרים היו להן הכלים הכמותיים לחקר עולם התופעות. לפיכך, חקר העדויות מהעת העתיקה הוא איכותי בעיקרו והשימוש בכלים הכמותיים מטבעו הוא שולי, אלא אם יתקבלו בחפירות ארכיאולוגיות ממצאים פיזיקליים ועדויות כתובות רבות שיאפשרו את העמקת השימוש במתודות הכמותיות.
עדויות הסטוריות
את העדויות מהעבר אפשר לסווג לשתי קבוצות, עדויות שיש בהן סימנים לאירוע יוצא דופן ואשר מדווחות ברשומות הסטוריות ועדויות שהשתמרו בתוך מיתוסים שונים. העדויות ההסטוריות מתארות על פי רוב, סיפור יוצא דופן על עצם שלא ניתן להגדרה מדוייקת ואשר חולף על פני השמיים. עדויות אלה יכולות להיות קצרות משפט או שניים ויכולות להיות ארוכות יחסית. בכל מקרה, הטכניקה שנעשה בה שימוש לצורך בדיקת הכתוב היא ניתוח אירוע והיא כוללת מספר שלבים:
1.זיהוי המקור המדווח. יש לכך חשיבות רבה מבחינת אמינות הדיווח.
2.תיאור העצם המדווח.
3.תיאור הסביבה והזמן (מבחינת שעת ההופעה) בשעת התרחשותה, ועד כמה שזה ניתן להעשות בהסתמך על הכתוב.
4.באיזה עונה של השנה התרחש האירוע. לכך חשיבות רבה מאחר וזה מאפשר התייחסות ולו חלקית להיקף העננות של הרקיע בזמן ההתרחשות.
5.משך ההתרחשות.
6.בדיקת תגובת הצופים לאירוע.
7.ניסיון עד כמה שאפשר לאמוד את גודל העצם.
8.האם היתה נוכחות של עצם אחד או יותר.
עדויות ממיתולוגיות קשות יותר לבדיקה מאחר והן משולבות בתוך מארג נרטיבי ויש צורך לבודד את העדות הנחקרת. בדיקת עדויות אלה היא בעייתית מאחר שהן נמסרות במתכונת של סמלים ויש צורך לפצח את הקודים של סמלים אלה, על מנת שאפשר יהיה לעשות בדיקה מהימנה. הדוגמה הבולטת ביותר להמחשת הענין, היא העדות של הנביא יחזקאל שהיא כל כולה מלאכת מחשבת של סמלים ויש צורך ביותר מאשר ביד של אומן כדי לפענח את הכתוב ולהגיע למסקנה שהנביא אכן צפה בעב"מ. מי שהתמחה בכך היה המהנדס יוסף בלומבריך, מהנדס של נ.א.ס.א שפרסם ספר שנקרא The Spaceships of Ezekiel (1974). בדיקה זו כוללת מספר שלבים:
1.איתור סיפר (נרטיב) שיש בו כדי לעורר מחשבה שנמסר כאן מידע שיש בו רמיזה ליכולת טכנולוגית החורגת מעבר למה שהיה מקובל בתקופה אליה מתייחס המיתוס.
2.בדיקה באם המסופר דומה במידה חלקית או רבה לטכנולוגיה עכשווית.
3.תרגום הקודים התרבותי והסימבולי של התקופה המתוארת למונחים בני ימינו.
4.בדיקה באם התיאור הטקסטואלי ניתן להשוואה עם מושגים בני ימינו.
5.הצגת האפשרות בדרגה יותר מסבירה כי אכן מדווח במיתוס בעל אפיונים מדעיים או טכנולוגיים בני ימינו או מתקדמים יותר.
לאחר שנבחנה העדות הבודדת בין שמדובר באירוע הסטורי או במיתוס יש להשוות אותה עם עדויות הסטוריות או מיתולוגיות אחרות כדי לנסות להגיע לאפיונים אוניברסליים. ככלל, ככל שנמצאים קווי דמיון בין אירועים ונרטיבים שונים ברחבי תבל מרוחקים זה מזה גיאוגרפית ומבחינת זמן ההתרחשות, הסבירות גבוהה יותר כי אכן נמסר דיווח אמיתי ותקפות העדויות גבוהה יותר.
עדויות מהמאה ה-20
עדויות מהמאה ה-20 שונות באופיין מהעדויות ההסטוריות מאחר שהעדים הם אנשים חיים וניתן לתחקרם באופן אישי, לתעד עדויות אלה ולבודקם בדיקה חוזרת כאשר מוצאים זאת לנכון. מאחר שמדובר במגוון רחב של עדויות, יש צורך למיין אותן על פי קריטריונים שונים. המיון המקובל הוא על פי סוג המפגש ומבחינים ב4- טיפוסי מפגשים והם:
מפגש מהסוג הראשון – מפגש בו העב"מ נצפה במעופו.
מפגש מהסוג השני – מפגש בו העב"מ נצפה על הקרקע לאחר נחיתתו.
מפגש מהסוג השלישי – מפגש עם החוצנים מטיסי העב"מ.
מפגש מהסוג הרביעי – מפגש עם החוצנים בתוך כלי הטיס שלהם וזה מתבצע על פי רוב בשל חטיפת העדים והבאתם לכלי הטיס לצורך בדיקות שונות.
צילומיהם של כוכבי הלכת וירחיהם על ידי חלליות שנשלחו לעברם. העדויות שנמסרות על ידי אסטרונאוטים מאפשרות שימוש בקריטריון נוסף והוא עדויות להופעת עב"מים מחוץ לכדור הארץ. וכאן ישנם שלושה סוגי מפגשים נוספים והם:
1.עדויות של אסטרונאוטים הפועלים במסלול סביב כדור הארץ.
2.עדויות של טייסי אפולו על הופעת עב"מים בשמי הירח.
3.צילומי עב"מים שנעשו במקומות אחרים במערכת השמש.
4.צילומי קרקע של כוכבי לכת וירחיהם. שיש בהם כדי להעיד על תבליטים קרקעיים שאינם תוצר לתהליכים גיאולוגיים, אלא שהם נעשו בכוונת מכוון כלומר מבנים שנבנו על ידי חוצנים.
עדויות של אסטרונאוטים, בין של אלה שהיו במסלול סביב כדור הארץ ובין של אלה שנחתו על הירח הם שווי ערך למפגש מהסוג הראשון. את מכלול העדויות יש לבדוק בשני אופנים מקבילים זה לזה: תחקור מוסרי העדויות ובדיקת סרטי הצילום או סרטי הווידאו של עדויות אלה, במידה והאירועים אכן צולמו. בדיקת העדים נעשית בשני שלבים. שלב ראשון, הוא בדיקת העדים עצמם והשלב השני הוא בדיקת תוכן העדות עצמה. בדיקת העדים מתייחסת לאמינותם ולאופיים ובדיקת קוהרנטיות העדויות עצמה, כלומר בודקים אם העדות היא עקבית וכי אין בה סתירות. במהלך בדיקה זו העדים מתבקשים למסור את עדותם מספר פעמים על מנת לוודא שהם דלו מזכרונם את כל הפרטים האפשריים. כאשר יש צורך גובים עדות באמצעות היפנוזה. זה נעשה בעיקר לאחר מפגשים מהסוג השלישי, בדיקת השכלתם של העדים ומידת הכרתם את הנושא והשוואה לעדויות של אנשים אחרים שצפו באירוע. אם קיים מתאם בין מכלול העדויות יש להניח בסבירות גבוהה כי האירוע שנצפה הוא אכן אמיתי. משקל מיוחד ניתן למעמדם של העדים. כאשר נמסרת עדות על ידי קצינים בכירים, טייסים ואסטרונאוטים יש להתייחס לעדותם כאל עדות אמת וזאת מהסיבה שאנשים במעמד זה לא יסכנו את פרנסתם והמוניטין שלהם, רק כדי לספר דבר מה בדיוני.
בדיקת תוכן העדות מתייחסת לתיאור העב"ם שנצפה, מבנה, צבע, אופי הטיסה ומקום התצפית (מהקרקע, ממטוס, מחללית). בדיקה זו נותנת בידי החוקרים יכולת ולו ראשונית לעמוד על אפיונים הנדסיים של כלי טיס אלה. ללמוד מכך על שיטות ההנעה שלהם קשה, אך אם העדויות מראות שכלי הטיס נצפה, טס למשל במהירות של 8000 קמ"ש, קשה לומר שמדובר בכלי טיס ארצי מאחר, ששום מטוס ארצי עדיין לא טס במהירות כזאת. במידה והאירוע צולם יש לבדוק את סרטי הצילום, כדי לראות אם אין הם מעשה הונאה ובאם האירוע אינו אלא תופעה מוכרת כל שהיא. כן יש לבדוק את סרטי הצילום באמצעות פילטרים שונים כדי לחשוף דברים שאינם יכולים להקלט בעין האדם או באור הנראה. במידת הצורך יש לבצע הגדלות של חלקי העב"מ הנצפה, כדי לבחון פרטים קטנים שיכולים להראות רק בהגדלה.
באם העב"מ מבצע פניות חדות, יש להניח שמדובר בעדות אמת. גם אם מטוסים יכולים היו לבצע תמרונים אלה, גוף האדם לא יכול היה לעמוד בהם. יש על כן, להניח שמטיסי העב"מים יכולים כן לעמוד במעמסים אלה או שסכנה זו מנוטרלת באמצעות טכנולוגיות לא מוכרות. בדיקות אלה הן בדיקות כמותיות מאחר שניתן למדוד את האירועים בצורה מדוייקת. עבודה שיכולה להמחיש את אופיים של מחקרים אלה היא ספרו של אלן ווטס "תעלומת העב"מים" (1997).
לגבי עדויות של אסטרונאוטים יש להתייחס אליהן כאל עדויות שנמסרות על ידי טייסים. במידה ועדויות אלה נתמכות על ידי תצלומים, יש לבדוק את הסרטים את עצמם, לא מבחינת זיופים (מכיוון שקשה להאמין שאסטרנאוטים ימסרו עדות שקרית ויבצעו מניפולציות שונות על סרטי הצילום או סרטי הווידאו), אלא כדי לאשש את תקינותם. בה במידה יש לבדוק אם מכשירי הצילום ומכשירי הווידאו תקינים, ולאחר מכן לבדוק את אפיוני הגופים המצולמים בדומה לצילומי עב"מים על כדור הארץ. באשר לצילומים של כוכבי לכת וירחים, צילומים אלה נבדקים בטכניקה של תצלומי אוויר הנעשים ממטוסים. צילומים אלה נעשים ברזולוציות גבוהות מאוד, כדוגמת החללית המקיפה את המאדים Global Surveyor Mars שמשדרת לכדור הארץ צילומים ברזולוציות של 1.2 מטר, מה שמאפשר בדיקת פרטים קטנים מאוד. אם אכן קיימות תצורות שאינן טבעיות, קל להבחין בהן. על מנת להגיע למסקנות שאכן מדובר במבנים מלאכותיים יש לבדוק את כל התצלומים של כל אתר נבדק בכל הרזולוציות האפשריות, מכל זווית צילום תוך התייחסות לכיוונים שמהם בא אור השמש. בדיקות אלה הכרחיות כדי למנוע טעויות הנובעות מהצללות. צילומים אלה מאפשרים גם מדידות של התצורות המצולמות. אם קיימת אפשרות, רצוי להשוות צילומים אלה עם צילומים של מבנים שונים על כדור הארץ.
על מנת למצוא אפיונים כלליים יש להשוות מכלול זה של עדויות לסך העב"מים הנצפים, כמו מיונם על פי גודל, צורה, מהירות טיסה, אופי, צבעים, זהירה וכו'. מחקרים השוואתיים מסוג זה ניתן למצוא בספרו של ריצ'ארד הול "עב"מים" (1996).
באשר למפגשים מהסוג השני, קיימים מעט מאד צילומים של נחיתות על הקרקע. רוב הדיווחים החזותיים הם איורים שנעשים בהתבסס על הדיווחים המילוליים והם יכולים להעשות על ידי העדים עצמם או על ידי אנשי מקצוע. באם האיורים הם ברמת פירוט נמוכה, תוצאות המחקר תהיינה דלות מאוד. אם האיורים הם ברמת פירוט גבוהה ונראים כמו שרטוטים טכניים ובאם נלווה לכך לפחות נתון מספרי אחד באשר לגודל העב"מ, הרי דרך שורה של היקשים הנגזרים זה מזה תוצאות המחקר תהיינה אפקטיביות. אפשר יהיה ללמוד מכך על אפיונים הנדסיים של כלי הטיס. פרטים אשר נמצאו בעדויות שונות מתייחסים לצורת העבמ"ים: כני נחיתה לסוגיהם, סולמות, דלתות וחלונות. קיימת גם אפשרות לאבחן טיפוסים שונים של עב"מים על בסיס מחקר השוואתי ביניהם. ככלל, ככל שרמת האיור המפורט גבוהה יותר המחקר יהיה אפקטיבי יותר.
בעדויות ממפגשים מהסוג השלישי ניתנים תיאורים של עב"מים שנחתו על הקרקע ובמקרים לא מעטים העדים מספרים גם על חוצנים שאותם ראו בסביבת העב"מ על הקרקע. במקרים אלה מדובר בשני דיווחים, דיווח אחד מתאר את כלי הטיס עצמו ודיווח שני מתאר את החוצן. לתיאורים אלה נלווים לעיתים גם איורים גרפיים. מכיוון שבמקרים אלה העב"מים נראים ממרחק קצר מאוד של מטרים ספורים עד עשרות מטרים, קיימת סבירות למתן תיאור מפורט יותר שלהם ואמנם בעדויות שונות הם ברמה גבוהה מאוד וניתן ללמוד מהם על האפיונים הפיזיקליים של כלי הטיס. אותו הדבר אמור גם לגבי האיורים של החוצנים עצמם. במקרה זה תיאור מפורט מאפשר גם ניתוח אנטומי אנליטי של החוצנים. ניתוח אנטומי כירורגי מתאפשר רק במקרים בהם נמצאות גופות של חוצנים בעקבות התרסקות של כלי הטיס שלהם. קיימת אפשרות לעשות השוואות בין עדויות שונות למפגש עם חוצנים. מציאת אפיונים דומים, בין עדויות המתייחסות לחוצנים שונים, יכולה לאשש את דיווחי העדים כי אכן מדובר בעדויות אמת, עדות משותפת למפגשים שונים היא תיאור קרומים בין אצבעות ידיהם של חוצנים (מזר 1993).
עדויות ממפגשים מהסוג הרביעי הן העדויות הנגבות על פי רוב באמצעות היפנוזה, מאחר ומדובר באנשים שנחטפו על ידי חוצנים ובשל כך עברו לעיתים טראומות שהדרך היחידה שלהם להתגבר על כך היא באמצעות מנגנוני הדחקה. עדויות אלה רצוי לגבות עם ראיון העדים בשלב מאוחר יותר במצבי ערות. באמצעות טכניקה זו אפשר להשיג מידע על פנים העב"מים. עדויות אלה רצוי לגבות באמצעות איורים. אפשר ללמוד מכך על דרך עיצוב הפנים של העב"מים ולראות עד כמה צורת החשיבה של מטיסי העב"מים היא פונקציונלית ובאם היא דומה או שונה מהחשיבה האנושית באשר להנדסת אנוש. עדויות אלה מלוות לעיתים גם בתיאורי חוצנים. ניתוח עדויות אלה נעשו כמו בניתוח עדויות מפגשים מהסוג השלישי.
כפי שאפשר להיווכח מהעדויות השונות, ברוב המקרים אין העב"מים נוגעים ישירות על הקרקע בגחונם אלא משתמשים בכני נחיתה. לכן גם אפשר לבדוק את הקרקע לאחר המראתם. באותם מקומות בהם היה מגע בין הקרקע לכני הנחיתה, אפשר לבדוק אם חלו שינויים במקום כמו דפורמציות בצמחיה המקומית, בדיקות כימיקליות של הקרקע עצמה ושל הצמחים, בדיקות שנעשות בתנאים מעבדתיים ובדיקת שאריות אפשריות של קרינה במקום.
עדויות נלוות
עדויות מסוג אחר הן עדויות נלוות שלעיתים מוצאים במקום האירוע או בעקבותיו. יש כאן 4 סוגי עדויות והם:
1. כתבי יד – ישנם מקרים בהם החוצנים השאירו במקום האירוע חומר כתוב, או שנמצאים סימנים גרפיים על דפנותיהם החיצוניים או על קירותיהם הפנימיים. בדיקתם של כתבי יד אלה נעשים בטכניקות של פענוח כתבים כפי שזה נעשה באתרים ארכיאולוגיים.
2. עדים שונים למפגשים מהסוג הרביעי טוענים שבגופם הוכנסו שתלים שונים שמשמשים את החוצנים לצרכיהם. יש לבצע בעדים אלה, כמובן בהסכמתם, צילומי רנטגן כדי לאשש טענות אלה. במקרה ועדויות אלו נמצאות אמיתיות, רצוי להוציא שתלים אלה מגופם ולבצע בהם בדיקות פיזיקליות, כימיות, מינרולוגיות ובאם הדבר אפשרי, זיהוי דרכי פעולתם והמטרות שלשמם יוצרו.
3. במידה והעדים מוסרים כי ראו את החוצנים מפעילים כלים שונים אם בתוך העב"מים או מחוצה להם, יש לבקש מהם לתאר כלים אלה. רצוי לגבות תיאורים אלה באמצעות איורים. יש בכך כדי להאיר פן נוסף של החוצנים והוא שיטת העבודה שלהם ונסיון לראות עד כמה דומים הם בדפוסי עבודתם לדפוסי עבודה אנושיים.
4. הטבעות – מדובר בהטבעות של צורות גיאומטריות בשדות. יש לא מעט חילוקי דעות באשר לאוטנטיות של צורות אלה. בדיקת התופעה מתייחסת למספר אלמנטים והם: האם ישנה גישה למקום ההטבעה, כלומר ישנו תוואי מובחן שמאפשר להגיע למקום ובאם ישנן במקום טביעות רגליים או סימנים של כלי רכב. מורכבות התופעה, הדיוק שלה והגודל שלה, ובאם קיימת עדות לנוכחות עב"מים בזמן יצירתה של ההטבעה. ככלל, ככל שההטבעה גדולה יותר, מורכבת יותר ומדוייקת יותר, כך גדל הצורך במבט על כדי ליצור תופעה זו. ביצוע ההטבעה מהקרקע מחייב עבודה של מספר אנשים המשתמשים במכשירי מדידה וכלי עבודה. אם זה אכן המקרה, צריך לראות אותם בעבודתם. באם זה נעשה לאור יום. אם העבודה ליילית ישמעו אותם ממרחק בשל הרעש שהם משמיעים, והם חייבים להשתמש בתאורה חזקה. אי אפשר להטביע צורות גיאומטריות אלה בחשכה וטביעות רגליהם או סימנים של כלי הרכב שלהם יראו בכל מקום.
5. התרסקויות – בין כלל התופעות הקשורות לעב"מים ישנן ידיעות על התרסקויות של עב"מים. הידיעות על כך הן מועטות יחסית. מכיוון שמקום ההתרחשות מוכרז כאתר צבאי, מה שמונע נגישות של סקרנים ואנשים לא רצויים למקום. העב"מים עצמם נלקחים למחנות צבאיים לבדיקה. חרף מעטה הסודיות הכבד האופף מקרים אלה, במהלך השנים דולפות ותדלופנה ידיעות שונות הקשורות לאירוע. המקרה הידוע ביותר הוא מקרה רוזוויל. במקרה זה השמועות על התופעה יותר מדי עקשניות מכדי לשלול אותה. מכל מקום, עב"מ שמגיע לידיים צבאיות עובר סדרה ממושכת של בדיקות הנדסיות. יתרונן של בדיקות אלה על פני בדיקות של חוקרים עצמאיים הוא התקציבים הגדולים שעומדים לרשותם של החוקרים הצבאיים. הבדיקות מתייחסות לטיב החומר ממנו עשוי העב"ם, הן מבחינה כימית, הן מבחינה פיזיקלית והן מבחינה מטלורגית. בדיקת המבנה הפנימי שלו, המכשור הקיים בו ובראש ובראשונה שיטת ההנעה שלו. יש להניח שחרף המאמצים הרבים שהושקעו בחקירתם של כלים אלה, הצליחו לפענח רק מעט מאוד מסודות אלה מכיוון שהם נבנו על בסיס ידע שנמצא הרחק מהידע העומד כיום ברשות הקהילה המדעית וקרוב לוודאי שמדובר בעולמות ידע הפועלים על בסיס תובנות שונות מאלה המוכרות כיום.
סיכום
חקירת העב"מים היא תחום חדש יחסית ושנוי במחלוקת מכיוון שרבים לא מוכנים עדיין לקבל את דבר קיומה. יחד עם זאת, אי אפשר ובעצם אסור לבטלה במחי יד. יש להתייחס לכך כאל כל תופעה לא מוכרת ולא מובנת ובדיקתה חייבת להעשות במכלול הכלים המדעיים העומדים לרשותה של האקדמיה. המחקרים כוללים כלים שונים כמו מחקרים איכותיים, מחקרים כמותיים, טכניקות של ניתוח אירוע (לרבות טכניקות הנמצאות בשימוש אצל חוקרי המשטרה – מז"פ), מחקרים השוואתיים ומחקרים אנטומיים במידת האפשר, מלוא תשומת הלב המקצועית תינתן לכך משעה שהאקדמיה תפרוש את חסותה על תחום זה.
ביבליוגרפיה
1. הול ר. – עב"מים הוצאת אור עם 1996, 343 עמ'.
2. ווטס א. – תעלומת העב"מים, הוצאת כתר 1997, 223 עמ'.
3. מזר ח. – "הומואידים דורשי סביבה מיימית" העב"מים 2 מרץ 1993, עמ' 4-6.
4. Blumrich J.F. – The Spaceships of Ezekiel Bantam Book, 1974,.179 p.
שיטות מחקר בחקר עב"מים
1. עדויות הסטוריות
1.1. עדויות המדווחות ברשומות הסטוריות
1.2. עדויות שהשתמרו בתוך מיתוסים
2. עדויות מהמאה ה-20
2.1. מפגשים מהסוג הראשון – העב"ם נצפה במעופו
2.2. מפגשים מהסוג השני – העב"ם נצפה על הקרקע
2.3. מפגש מהסוג השלישי – מגע עין עם החוצנים
2.4. מפגש מהסוג הרביעי – מפגש עם החוצנים בתוך העב"ם
2.5. עדויות מחוץ לכדור הארץ:
2.5.1. עדויות ממסלול סביב כדור הארץ
2.5.2. עדויות של טייסי אפולו
2.5.3. צילומי עב"מים במקומות אחרים במערכת השמש
2.5.4. צילומי קרקע של כוכבי הלכת וירחיהם
3. עדויות נלוות
3.1. כתבי יד
3.2. שתלים
3.3. כלי עבודה של חוצנים
3.4. הטבעות
3.5. התרסקויות
מתוך מאמר שפורסם באתר האינטרנט הידען :
